קצת קונספט ארט

אז התחלתי לעשות קצת קונספט ארט לפרוייקט.

סקיצה בפוטושופ

מידול התחלתי ובדיקת תאורה ואווירה ב Cinema 4D

אני אחת , סבא אחד ופרויקט גמר

לפני 15 שנה סבא שלי נפטר. הוא היה סבא מצד אבא. הוא היה כל הענף המשפחתי מצד אבא. לאבא יש משפחה קטנה מאוד. הוא, אח שלו סבא וסבתא. סבתא נפטרה כשהייתי קטנה, אני מניחה שבערך בגיל 4. לא זוכרת הרבה ממנה, רק זכרון אחד שמורכב מחוויה רגשית ותמונה שאני זוכרת שאני זוכרת. סבא היה המשפחה של אבא. הוא גר באלוני אבא לבד, בבית קטן נורא, בעצמאות מוחלטת ובחיי כפר. הוא היה איש חכם מאוד, מלומד, אהב לקרוא, לשמוע מוסיקה קלאסית, לשתות תה ארל גריי מחליטות ודג מלוח. זה היה הדבר שהוא הכי אהב בעולם-דג מלוח.
סבא שלי היה איש קשה, עקשן, גאוותן, תרבותי,  עצמאי, בעל אופי חזק, רציני, סגור ונוקשה, שלא מראה חיבה, אהבה או חולשה.

עם כל זאת הוא היה הסבא שלי. הוא נפטר אחרי 4 חודשים שבהם ניסה להשתקם מתאונת דרכים, הוא חצה את הכביש בחיפה ואוטובוס נכנס בו. בארבעת החודשים האלה- האיש הכל כך חזק שהכרתי הלך ונחלש , לא משנה כמה ניסיתי לשכנע אותו שהוא יכול לצאת מזה- כי הוא חזק, לא הצלחתי. סבא התעייף ורצה למות ואני רציתי להחזיק בו חזק חזק וחשבתי שזה מספיק.
היתה הלוויה, ושמעתי סיפורים, ופגשתי אנשים מהמושב, חברים, שברירי משפחה, אנשים שלא ידעתי וחלקי סיפורים שלא הכרתי.
אחרי חודש היה צריך לפנות את הבית של סבא. זה היה ברור שאבא יקח על עצמו את המשימה, ואני התעקשתי לבוא.

נסענו אני ואבא. פעם ראשונה שאני ואבא נוסעים לבד לאיזשהו מקום. פעם ראשונה שנכנסים לבית הזה וסבא לא מחכה בכניסה. הבית ריק, הנשמה שהיחידה שהיתה בו והפכה את אוסף הלבנים והטיח הזה לבית נפרדה ממנו, והשקט השקט  של בית עזוב. זו היתה חוויה רגשית מסוג שלא הכרתי והתעקשתי לבוא למרות שידעתי שיהיה קשה. יהיה קשה כי זה רק אני ואבא, ואבא לא רחוק מסבא- העתק די טוב שלו- גם במראה וגם באופי. המטרה של היום היתה ברורה, אבא צריך לרוקן את הבית של סבא, אני מצידי באתי כדי לאסוף זכרונות, לדאוג שהחפצים שהם סבא שלי ישארו אצלי.

קצה הקרחון שהוא סבא שלי התגלה קצת בהלוויה, יצא לי לשמוע חצאי סיפורים לא ברורים על סבא שלי שהיו שונים מאוד מהאיש הקשה הזה שהיה לי קשר עמוק איתו-יותר ממה שהוא ידע אי פעם.
התחלנו לאסוף את הדברים של סבא, ומשם דרך כל הדברים שסבא השאיר  נחשף עוד מידע ועוד מידע על סבא. יש פריצות מסויימת בלהיכנס לבית של מישהו שנפטר- זה כמו בשיר של דני רובס: "פתאום כל מה שהיה סגור במכתבינו מוטל בין אנשים שרים." פתאום כל החפצים של סבא כל מה שהוא שמר ולא ידענו היה חשוף בפנינו. 

הרבה דברים גיליתי על סבא שלי ביום ההוא, דרך החפצים שהוא השאיר מאחור.
אחד הדברים המשמעותיים היה עד כמה סבתא שלי היתה נוכחת בחיים שלו. הרבה שנים אחרי שסבתא שלי נפטרה, היא עדיין היתה נוכחת בבית. זו  היה יום של גילוי, גילוי של סבא והחלקים שלא הכרתי והסבתא שנפטרה.

השנה הפרוייקט הגדול שלי יוצא לדרך, כשחשבתי על הפרוייקט שאמור להיות הפרוייקט הכי חשוב שלי-ניסיתי להתרחק מהמקום האישי הזה, אבל לחיים יש כוח משלהם, והם משכו אותי לכיוון אחר ממה שהתחלתי איתו. הייתי צריכה למצוא רעיון לפרוייקט גמר-כשישבתי עם אורן וחשבנו מה מייצג אותי ואת מי שאני והעולם שלי, נזכרתי בחוויה הזו-גם המוות של סבא וגם היום הזה שאספנו את הדברים מהבית הם עוד אבני דרך שהופכים אותי היום למי שאני- ומה יותר טוב מאשר להציג את היצירה החשובה שלי דרך חוויה כזו.
אז החלטתי שזה יהיה פרוייקט הגמר.
הפרוייקט מתעסק בחוויה שלי באותו היום, הוא פרוייקט בתלת מימד בו אני מייצרת את הסביבה של הבית של סבא כמו שחוויתי אותה. זה פרוייקט על מסע שמספר על חייו של בן אדם דרך חקירה של החפצים שהוא השאיר מאחוריו. הצופה/שחקן יכול להסתובב בבית ולחוות את החוויות שלי שיהיו מלוות גם בקטעי קריינות אישיים. 
והבלוג הוא מעין יומן מסע מסוג אחר-מסע של היצירה שלי.  יומן בו אתעד את תהליך הפרוייקט ואת ההתקדמות שלו.